קימי ממן והחבר'ה מארכו סיימו כמה שכבות של טיח סיד. כעת נותרה רק השכבה האחרונה – השליכט. אנו ממתינים כרגע ורוצים להיות בטוחים שהקירות יציבים ומיוצבים לפני השכבה האחרונה. טיח הסיד הוא טיח שדורש מיומנות : באופן הכנת תערובת המליטה, בעובי השכבות, בזמן ההמתנה בין שכבה לשכבה וכו'. כעת על קירות הקש שלנו יש טיח סיד עבה של כחמש סנטימטר המורכב משכבות שונות. בינהן שבכה שכוללת שערות חזיר שיוצרת מעין רשת על כל הבית. היתרונות של טיח הסיד הם יכולות הנשימה שלו, תכונה זו הכרחית כשבונים קיר טבעי , הסיד במהלך השנים מתקשה וחוזר לגלגולו הקודם – אבן גיר כך שבסופו של התהליך ביתנו יהיה מצופה בעטיפה של חמש סנטים אבן.

בתוך הבית יוסף וכפיר מקבוצת בוץ סיימו למרוח בוץ על הקירות.  שכבת היישור הראשונה כללה  תערובת של חרסית, אגריגטים וקש קצוץ. השכבה הבאה היא כבר ללא הקש והקיר כבר נראה חלק ויפה, גם בפנים נותרה עוד שכבת השליכט . בנוסף,  חלק מקירות הפנים מטוייחים אף הם עם אדמה באופן הבא: לקונסטרוקציית העץ הקיימת של קירות הפנים הבנאים חיברו מחצלות במבוק. עליהם הם מיישמים את טיח האדמה.

מהצד השני

לשכבות הסופיות של הטיח נחכה לחודש חם ללא גשמים כדי לוודא שהקירות יבשים לחלוטין לפני שסוגרים אותם עוד קצת.

לאחר  הסיכום הכספי עם הטייחים הגענו לעלות של כאלף ש"ח למטר קיר הכולל את הקשקל ואת טיח הסיד מבחוץ ואת טיח האדמה מבפנים.

ואסנת אומרת:

את הקש כבר לא רואים בכלל…

בנוסף יוסף וכפיר פתחו נישות בכמה מקומות בבית ויחד עם הטיח האדמה, אפשר כבר להתחיל "להרגיש" את הבית, הוא כאילו הולך ונאסף מכל המקומות בהם היה מפוזר ופתוח

ועכשיו- שלבים מאתגרים- לבחור ריצופים לחוץ ולפנים, לאמבטיה ולשרותים———אלוהים ישמור ונקווה שיעבור מהר ובלי יותר מידי התלבטיויות והיסוסים!

והנה קישור לאלבום המלא

חוקוק-בית

אסנת  פרסמה כתבה על בניית הבית שלנו בדוגרינט עיתון אינטרנטי גלילי

אפשר לראות כאן

בימים הקרובים ייחלו קימי ממן וצוותו (מחברת ארכו) את שלב הטיח החיצוני. שלב הקשקל מסתיים בימים אלו עם השלמות אחרונות והגיע העת להתרשם מקירות הקש החשופים ולהסיק מסקנות.

שלב הקשקל הוא השלב היחיד בבית שבו אני הייתי הקבלן המבצע. בניית בית מורכבת מהתעסקות עם הרבה בעלי מקצוע שכל אחד אחראי על החלק שלו. בעל מקצוע מנוסה יכול להעריך את כמות העבודה מכיוון שהוא עשה כבר הרבה עבודות דומות בעבר ולתמחר אותה בהתאם. וכך היה ויהיה עם כל בעלי המקצוע שעמלים על בניית ביתנו החביב. לצערי , הניסיון הקיים בארץ של בניית קירות קשקל הוא מועט ולכן קשה מאוד להעריך כמה ימי עבודה ייצטרכו. וכך יצא שאני הייתי הקבלן המבצע, העסקתי את ברק ורקר ממחולה כאחראי על צוות של שישה עד שמונה עובדי כפיים במשך 20 ימי עבודה. עלות של יום עבודה לצוות כל כך גדול היתה יקרה מאוד, לאחר אותם עשרים ימים נשאר עוד חדר אחד ואותו עשינו בעזרת יוסף וכפיר שהם  בנאים מנוסים באדמה ובקש ובעזרת עוד שני פועלי כפיים פחות מנוסים. לבניית קירות הקומה הראשונה השתמשנו בקש חיטה. כאשר חבילות החיטה נגמרו ולספק הקש לא נשארו עוד חבילות חיטה הזמנו קש שיבולת שועל שנראית מאוד דומה לקש החיטה. קש השיבולת מתנהג בצורה שונה מקש החיטה, קש השיבולת רך יותר ונעים יותר לעבודה, בנוסף הקש "שותה" הרבה יותר מיים לעומת החיטה, בגשם שירד באוקטובר ( 11 מ"מ בחוקוק) ראשי הקיר נשארו חשופים והקיר קיבל עוד מנת מיים הגונה. לאחר מספר ימים החלו שקיעות משמעותיות בקירות השיבולת, פירקנו את הלטות שהחזיקו את תבניות היציקה והשקיעות המשכו. הנזקים היו :   קטע קיר שפירקנו ויצקנו מחדש ושני סבבים  של מילויים של הקירות שבימים אלו הסתיימו, כעת סוף סוף הקירות יציבים מספיק כדי לקבל טיח כל זאת תודות לחודש נובמבר יבש וחם.

כעת המתכון שלי לבניית קירות קש קל :

• את בניית הקירות צריך להתחיל ביוני עם בוא הקש
• רצוי מאוד להשתמש אך ורק בקש חיטה
• רצוי אם הדבר אפשרי לצקת קיר או קטע קיר מלמעלה עד למטה ביום אחד
• את התבניות יש לפרק למחרת היציקה כדי לתת לקיר לנשום ולהתייבש מהר
• את הלטות שמחוברות לתבניות יש להשאיר כמה שיותר זמן- הם תופסות את הקש ונתנות לאוויר להיכנס לקיר ולייבש אותו
• חודש לאחר הקמת הקיר יש לבצע השלמות
• לאחר חודש נוסף שהקיר יבש ויציב אפשר לטייח

לסיום התמונות

ביום שישי הקרוב תתקיים בביתנו בחוקוק סדנה מעשית לבניית קירות קשקל.
נלמד מה זה בדיוק קשקל כיצד מכינים את התערובת לדחיסה, כמה קש שמים, כמה אדמה, כיצד מכינים תבניות ליציקת התערובת, איך דוחסים את הקש קל ועוד.
נתרשם מהגמישות ומהקסם של השיטה ולבסוף אפילו נבנה קיר או שניים.
הסדנה ללא תשלום .
התחלה בשמונה וחצי בבוקר.
מוזמנים באהבה,
אסנת ויואל
נשמח לדעת כמה אנשים באים כדי להיערך בהתאם.
הרשמה דרך צור קשר
לשאלות אפשר להתקשר:
אסנת 050-3221229
יואל 050-6610823

הסיבה שבגללה התחלתי לכתוב את הבלוג הזה היא כדי לתת מידע על התהליך של בניית בית אקולוגי.

אנו היינו בתחילתו של תהליך כזה וחיפשתי מידע על בתים אקולוגים באינטרנט ובמיוחד על הדרך שעוברים הבונים, המידע שהצלחתי למצוא היה מאוד דל ולכן החלטתי לפתוח את הבלוג הזה. עכשיו אני מבין מדוע אנשים שבונים לא כותבים בלוגים וזאת מפני שהם (ועכשיו גם אני) עסוקים מאוד מאוד, לאחר שאני מסיים את עבודתי הרגילה, אני עובד בעבודה נוספת בתור קבלן בניין ועוד קבלן של בית אקולגי. בנייה של בית היא דבר מסובך ומורכב שכולל עבודה עם בעלי מקצוע רבים. בנייה של בית אקולוגי מסובכת אף יותר וזאת מכיוון שצריך להמציא את הגלגל מחדש ואין לצערי בתים רבים עם קש ובוץ. בניית בית נעשית בצורה של נדבך על נדבך, כל נדבך תורם ואחראי לנדבך הבא. יסודות הבית מובילים לרצפה, השלד מוביל לבניית הקירות ובניית הקירות מובילה לטיוחים וכו' עד גמר הבית. יש לוודא שכל שלב נעשה כמו שצריך ובמחשבה על השלב הבא, לדוגמא : שלד העץ מונח באופן המיטבי המאפשר לבנאי הקירות להניח את התבניות כדי לצקת את הקש קל. נדרשת מצידי עבודת מחשבה ותכנון רבה, עלי לדמיין כיצד הבית הסופי ייראה – עם כל המערכות המעורבות – אינסטלציה, חשמל, מיזוג, גז – וללכת אחורה בדימיוני לשלב המתאים ולבדוק שלא פספסתי כלום בהכנות , כתוצאה, פיתחתי לי מנהג קלוקל לקום בארבע בבוקר עם תובנה חדשה – איטום נוסף במקום מסויים, הכנה לגז שפספסנו ועוד נקודות רבות הנרשמות על פתק ונתלות לתזכורת למחר.

זמני לכתוב ולשתף הוא מצומצם, למזלי אנו בונים בתקופת החגים והם מאפשרים זמן לעצירה, נשימה ושיתוף.

לפני כעשרה ימים התחלנו לבנות את קירות ביתנו מקש קל: צוות של שישה עד שמונה בנאים בניצוחו של ברק ורקר ממחולה בונה את הקירות, לקורות עץ של השלד מחברים לטות  (קורות עץ קטנות ) בעובי 2.5 ס"מ ולהם מחברים תבניות . לתוך התבניות דוחסים את הקשקל, את הקשקל מכינים באופן הבא, לוקחים קש ארוך וטובלית אותו באמבטיית מי אדמה לאחר הטבילה מעבירים אותו לתבניות ואז דוחסים בעזרת הרגליים, הידיים, מקלות וכל הבא ליד.

מי שמעוניין לבוא להתנסות לשעה שעתיים- יום יומיים מוזמן ליצור קשר

והנה התמונות

חוקוק-בית91 pictures

לאחר עיכובים רבים מספור אנו יוצאים לדרך בכוחות מחודשים.

מה שעשינו עד עכשיו הוא לבנות את חלק הבטון, כלומר יצקנו כלונסאות בעומק של 7 מטר, חיברנו בינהם עם קורות קשר , בין הקורות קשר יצקנו ריצפה, יצקנו ממ"ד חצי קבור ועוד 2 חתים של בטון לחיזוק שלד העץ. כשאני כותב יצקנו ועשינו הכוונה אינה שאני ואהובתי  ערבבנו ושפכנו את הבטון , לקחנו בעלי מקצוע שיעשו שלב זה . בעלי המקצוע שעבדנו איתם הם: אליאס עאקלה מנצרת כקבלן ביצוע ואריה ברוכים כמפקח. העבודה עם שניהם היתה מצויינת. הם עשו עבודתם בצורה מקצועית ומהירה בלי לעגל פינות ובמחשבה מתמדת על יצירת שלד חזק ואיכותי. לאחר שלב זה הבנייה נכנסה להקפאה עמוקה. בניית הבטון הסתיימה בפבואר ומאז אנו בחיפוש אחרי אנשי מקצוע שיבנו את הבית בתקציב שעומד לרשותינו – תקציב שמספיק לבניית בית רגיל. מה שעיכב אותנו  הוא מציאת קבלן עץ שיבין ויבנה  את השלד במחיר סביר,  עוד תירוץ חשוב לעיקוב הוא שבזמן הזה – לפני כחודש וחצי נולדה בתי הבכורה, המלאכית המופלאה, מיכאלה שמש, כך שהיינו עסוקים בעיניינים הרי גורל אפילו יותר מבניית ביתנו.

לפני כמה שבועות יצרתי קשר עם הראל בנאי עץ מוכשר שפתח את עיננו ונתן תנופה מחודשת לפרוייקט . מאז המפגש עימו העיניינים צברו תאוצה. הבנו שעם נעבור לבנות קירות קשקל שלד העץ יהיה פשוט וזול יותר. לאחר שבועות אינטסיבים של בניית תקציב סופי לבית, אנו יוצאים לדרך. בימים הקרובים הראל יחל לעבוד יחד עם צוותו על שלד העץ. לאחר שהוא יסיים צוות הקשקל יכנס לעבודה, לאחר מכן הטייחים- טיח אדמה מבפנים וטיח סיד מבחוץ, אחר כך תחל עבודה מאומצת של שילוב אנשי המקצוע הרגילים : רצף , טייח לממ"ד, כלים סניטרים, חלונות דלתות מטבחים והרשימה ארוכה.

אני רוצה להרחיב מעט מדוע בנייה בשיטת הקשקל פשוטה יותר ומה יתרונותיה על פני הבאלות . הבנייה בבאלות היא בעצם בנייה בלבנים גדולות, את הקיר בונים כך שבשורה הראשונה מניחים את הבאלות באופן מסויים, בשורה השנייה שמעליה עלינו להניח את הבאלות באופן שונה,  עלינו לבנות בצורה של שתי וערב כלומר הבאלה הראשונה בשורה השנייה צריכה להיכנס חצי באלה פנימה ולא להיות בדיוק מעל הבאלה הראשונה. אנו החלטנו שברצונינו שלד עץ קבור בקיר כלומר על העץ להשתלב בתוך הקיר. כדי שהשלד ישתלב בצורה טובה בקיר, עליו להיות קבור מעט בתוכו אחרת בטיח של הבית עלול להיווצר סדק בין הטיח שעל העץ לטיח שעל הבאלה.

מכל זה יוצא שהמפתחים, כלומר הרווחים בין עמוד למשנהו, צריכים להיות רחבים כדי שיהיה אפשר לבנות קיר של לבנים גדולות. בנוסף, מעל הבאלות אנו מניחים סולם עליון שלוחץ אותן כלפי מטה. עלה חשש עם בנאים  איתם התייעצנו שהבאלות ידחפו את הסולם העליון כלפי מעלה והוא עלול להתעגל. לכן צריכים חיזוקים נוספים כדי לדרוך את הבאלות כלפי מטה. מכל הסיבות האלו ועוד, שלד העץ יצא יקר ולא לתקציבנו, שהוא כפי שאמרתי תקציב של בית רגיל.

בקיר קשקל המצב שונה.  השלד יכול להיות עם מפתחים קטנים, כך, לפי המהנדס שלנו -שלד כפול של קורות עץ חמש על עשר, כל ארבעים  ס"מ. שלד כפול, כלומר מכל צד של הקיר (שורה אחת בצד הפנימי ושורה אחת בצד החיצוני ). השלד מתוכנן להיות קבור שניים וחצי סנטים מכל צד כדי למנוע סידוק.  שלד פשוט זה הוא למידותינו הכספיות  וכך הוכרעה הכף לטובת הקשקל. יתרון נוסף הוא שבקיר קשקל אנו מקבלים קיר ישר יחסית ונוח לטיוח בעוד שלקיר הבאלות צריכים לעשות כמה שכבות יישור.

ניסיתי למצוא ברשת קצת חומר בעברית על קשקל, להפתעתי לא מצאתי כמעט כלום , לכן אסביר בקצרה על השיטה. קירות קשקל הם קירות ייצוקים של הרבה קש וקצת חרסית. כיצד זה עובד ? השלד הוא שלד עץ סטנדרטי , לעמודי העץ מחברים לוחות עץ של תפסנות ( אותם לוחות שמשמשים ליציקות בטון ). ברווח שנוצר בין הלוחות שופכים את התערובת שמכילה הרבה קש ארוך טבול בחרסית דלילה דוחסים היטב את התערובת בתוך התבנית לאחר מספר ימים ( תלוי בחום) מוציאים את הלוחות ונשארים עם קיר יצוק של קש קל .

אעדכן יחד עם תמונות את כל השלבים.

בהצלחה לכל הנוגעים בדבר.

העלתי תמונות ראשונות לאתר. בתמונות רואים קצת את הסביבה של המגרש, את החפירה של הממ"ד וכמה פועלי בניין חרוצים.

אפשר להיכנס דרך הגלריה או ללחוץ כאן.

השבוע המודד היה בשטח. הוא סימן את גבולות המגרש, את קווי הבנייה ואת המקום שבו יהיה הממ"ד ( מרתף). בתחילת שבוע הבא  (בתקווה) יבוא המחפרון ויחפור את המרתף, לאחר מכן נקרא שוב למודד כדי שיסמן את הכלונסאות בממ"ד ובכל הבית. הממ"ד שלנו יהיה חצי קבור וזאת מכמה סיבות , בקיץ יהיה שם קריר ונעים, היתה בהתחלה מחשבה שבנתיים ירדה מהפרק לעשות שם מאגר מיים קטן,  חדר השינה שמעל ההממ"ד  יקבל גם מפנה מערבי חשוב ( לרוחות הקיץ הקרירים) . במהלך החודש האחרון סיכמתי על עבודה משותפת עם אריה עבור פיקוח על שלב הבטונים ועם אליאס עבור ביצוע שלב הבטונים . ניהלנו דיונים סוערים יחד עם דב המהנדס ועם ירון האדריכל על עובי קורות הקשר.  הסבר קצר על קורות קשר : ביסוס הבית מתבצע בצורה זו – קודחים ויוצקים כלנסאות בעומק של חמישה  שישה מטרים ( שלושה מטר בסלע) את הכלנסאות מחברים בקורות קשר עליהם יושבים השלד והקירות, בין קורות הקשר יוצקים רצפה. הדיון התנהל על עובי קורת הקשר. דב המהנדס התעקש על עובי של  של 45 סנטימטר כרוחב הקיר, כל השאר (בכללם אני) ניסינו לבדוק אפשרות להקטין את רוחב הקורות ל25 ס"מ , לבסוף דב שאחראי על השלד החליט להשאיר את רוחב הקורות 45 ס"מ כרוחב הקירות (בערך). כרגע כל הבית נמצא בערימת תוכניות אימתנית ,  לאט , לאט, צעד, צעד, אנו מתחילים לגבש צוות שייקח את הערימה הענקית של תוכניות העבודה ויבנה את ביתנו הירוק והחביב. בקרוב התמונות

הרבה מיים ירדו ממפלס הכנרת מאז הפעם האחרונה וגם בחיי התרחשו שינויים משמעותיים. ייסדתי שותפות יחד עם ניר מחוקוק בשם "שדה שפע חוקוק" מתוך כוונה ליצור יחד שדה חקלאי אורגני שיפרנס את משפחותינו האהובות. הכוונות שלנו אינם רק עיסקיות אנו מקווים שבשדה שפע זה נוכל להגשים משאלות לב גלויות וכמוסות, ללמוד מהאדמה הטובה, מהחיידקים ( או בשמם הפולטקלי קורקט- המיקרו אורגנזמים), מהחרקים, מבעלי הכנף, מההולכים על ארבע, מהזוחילים וגם מההולכים על שתיים על חיים נכונים ובריאים.

קנינו טרקטור, כלים חקלאיים, מערכת השקיה,  גדר ושערים, שתילים, קומפוסט וזרעים, עבדנו שעות רבות בהקמת הגדר והשערים ולמדתי תוך כדי שיעורים על סובלנות וענווה, השבוע התחלנו בפריסת מערכת ההשקייה, סימנו ערוגות ופיזרנו קומפוסט ובשבוע הבא נשתול בעזרת האלה את השתילים הראשונים.

בעינייני הבית, קיבלנו כמעט את כל האישורים מהגופים הרלוונטים, ואנו כרגע בדרך לקבל את האישור המסובך מכולם- האישור של כיבוי אש. כשניגשנו לשם (ירון ואני) הועלו כמה שאלות כנות , מה  זה בכלל בניה בחבילות קש? איפה ניבנו בתים כאלה? האם הם עמידים במקרה של שריפה?  אלו המלצות בטיחות בנוגע לשרפות חלים על בית זה?  כדי לענות תשובות מוסמכות לשאלות אלו נעזרנו בשירותו של אלכס מקיבוץ לוטן ששלח לנו (תמורת 350 ש"ח תרומה לעמותת צל התמר)  תקן לכיבוי אש שקיבוץ לוטן הוציא במכון התקנים. הם הלכו למכון התקנים  בנו קיר מחבילות קש טייחו אותו בטיח אדמה של 5 ס"מ ופתחו את המבערים, המבערים בערו במשך שלוש שעות והגיעו לטמפ' של מעל 1000 מעלות, הקיר כמובן לא נשרף ועכשיו יש תקן אש – לקיר חבילות קש מטוייח, ולטיח אדמה שמורכב מתערובת של חול חרסית וקש קצוץ . אני רוצה להודות לאנשים הטובים מקיבוץ לוטן שתרמו מזמנם וכספם כדי להשיג תקן זה ועל ידי כך לקדם את הבנייה של מבנים בחבילות קש בישראל.