צרכנות וגידול מזון
אישי, חקלאות מקיימת, כללי, קהילה 12 במרץ, 2009אני לוקח הפסקה מכתיבה על הבניה, אני רוצה לשתף במחשבות על חקלאות וצריכה בני קיימא.
אני עובד מזה שלוש וחצי שנים במשק האורגני של איריס בחקלאות אורגנית ובקייץ הקרוב אני מתכנן יחד עם ניר מקהילת חוקוק להתחיל גידולים אורגנים בחוקוק.
ברור לי שיש משהו רקוב ומנצל בשיטת הצרכנות המודרנית. בשיטה זו העיקר הוא כיצד המוצר נראה וכמה הוא עולה. בעולם זה של תדמית ומבצעים הערך האמיתי של המוצר נעלם מן העין, בערך אמיתי אני מתכוון : מי ייצר אותו? כמה הוא השתכר? איך הוא יוצר? בשימוש באילו חומרים? מהי הפסולת של תהליך זה? איך גודולו הגידולים שמהם יוצר המוצר? כמה אנרגיה וזיהום הושקעו בתהליך הייצור? כמה אנרגיה וזיהום הושקעו בשינוע המוצר? ועוד שאלות רבות. הדבר הכי משמעותי שמפריע לי בדרך זו – שיטה זו הינה שברירית ואינה בת קיימא, איני יכול להיות בטוח וליתר דיוק אני יכול להיות בטוח שילדיי או נכדיי לא יוכלו להנות מה"שפע" המודרני. מי שרוצה לדעת עוד על הנושא מוזמן לראות סרט נפלא בשם סיפורם של דברים (the story of stuff) עם כתוביות לעברית כאן.
לאחרונה החלו לקום אלטרנטיבות. בעולם ובארץ קמו קואפרטיבים לצרכנות שונה. בקואפרטיבים אלו יש ניסיון לקנות את המזון ישירות מהיצרנים או בארצנו מהרצל ביבי. בדרך זו החברים בקואופ חוסכים את דמי התיווך של החנויות ומוזילים את המוצרים האורגנים. קואופרטיבים אלו עושים צעד בכיוון הנכון אולם רבות מהשאלות ששאלתי למעלה לגבי הערך האמיתי של המזון אותו אנו אוכלים נותרות ללא תשובה מספקת. התווית "אורגני" אינה תווית קסם למזון בריא ובר קיימא. כמי שעובד בחקלאות אורגנית אני יודע שבחקלאות אורגנית ישנו שימוש נרחב בריסוסים רעילים ממקור טבעי. (חשוב לי לציין שאיריס יוצאת דופן בעיניין זה – אצלה אין שום ריסוסים) אנו כצרכנים מעדיפים להסיט את המבט ולדמיין שדה רב גוני שבהם הגידולים גדלים בצורה טבעית, ללא שימוש ברעלים, ללא ניצול של כוח אדם. התמונה האמיתית שונה גם בחקלאות האורגנית יש מונוקולטורה (גידול יחיד על שטח נרחב), גם בחקלאות האורגנית יש ריסוסים רעילים, וגם בחקלאות האורגנית ישנו ניצול של כוח אדם והעסקה של פועלים ללא זכויות סוציאליות. החקלאות האורגנית בדומה לקואופים היא צעד בכיוון הנכון אולם הדרך עוד ארוכה לחקלאות בת קיימא.
אני רוצה לפסוע בדרך זו, אני מבקש להקים בקיבוץ חוקוק קואופ לגידול מזון אורגני, בקואופ זה יינתן דגש לגידול האוכל שלנו באופן מקיים. ברור לי שבדרך זו יהיו מספר רב של שלבים וצרך להתקדם עקב בצד אגודל. אולם זו דרך שאשמח לפסוע בה יחד עם עוד אנשים שמחפשים מזון בר קיימא.
12 במרץ, 2009, 19:15:10
יואל, רציתי לשאול מה זה אומר בעצם קואופ לגידול מזון אורגני?
אני שמח לשמוע על התכניות להתחיל גידולים אורגאנים כבר בקיץ הקרוב!
12 במרץ, 2009, 19:16:21
יואל,
איזה יופי שהחלטת גם לכתוב בנושא הזה, לא ידעתי שאתה מתחיל לגדל בחוקוק כבר בקיץ הזה.
יהיה מאוד מעניין לקרוא על הכוונות שלך ועל ההתנסויות.
הרי גם זה חלק מהבית הירוק שאתם מקימים…
12 במרץ, 2009, 19:17:59
יואל
כל הכבוד על האנרגיה ועל כך שמעשיך מלווים בהרבה מחשבה והתכווננות, זה לא ברור מאליו.
מאד משמח אותי לדעת שאתה מצטרף לחוקוק עם פרוייקט כה מבורך, וכן, אני מאד מסכים אתך שהתוית "אורגני" אינה מילת קסם בכלל. אכן דרושה גישה יותר כוללנית, ונראה לי שיש לך את הרגישות והמקצועיות לפתח את הנוסחה המדוייקת שתשלב בין ייצור מזון בקנה מידה בינוני ביחד עם עקרונות הפרמקלצ'ר או איך שתקרא לזה, בדרך ליצירת סביבה פוריה ומגוונת שלא נזקקת להתערבות כימית (טבעית או סינטטית). בהצלחה וברוך המצטרף !
12 במרץ, 2009, 19:19:23
Dear Yoel.
The question is if it is possible to grow farm produce like fruits, vegetables and grains without pesticide. From everything that I have read, it is considered impossible to do this. Pesticides are considered necessary; perhaps the idea of ecologically-friendly pesticides is the best option available. What do you think?
Love, Abba
12 במרץ, 2009, 19:20:03
אבא יקר!
התשובה שלי מתחלקת לשניים.
א אני עובד כרגע במשק שאינו משתמש בריסוסים מכל סוג שהם ומגדל ירקות ופירות במגוון ביולוגי מאוזן שאינו מאפשר השתלטות של מזיק מסויים.
ב אני סבור שעלינו ליצור מערכת חקלאית בת קיימא, כלומר: מערכת חקלאית שאינה צורכת משאבים על חשבון הדורות הבאים, מערכת שאינה מדלדלת את האדמה ואת הסביבה אלא מעשירה ומשבחת אותה. כאשר משתמשים בתכשירי הדברה הפגיעה אינה מוגבלת לאוכלסיית מזיקים מסויימת הפגיעה כוללת אוכלסיות רבות נוספות שנפגעות כדרך אגב, כך אנו יוצרים סביבה ענייה יותר ועל ידי כך אנו מצמצמים את המגוון הביולוגי בשדה.
12 במרץ, 2009, 19:23:17
הי יואל,
מה שלומך? זאת אליס מחוקוק. אינני יודעת איך יתנהל הקואופרטיב, אני בטוחה שהוא יתנהל מצוין.
אני אישית הייתי מאוד שמחה לקטוף את הירקות שאני לוקחת בעצמי. בנוסף, אני חושבת שאם יהיה איזהשהו ברטר של עבודה בחלקה בתמורה לירקות, זה יכול לעבוד מצוין. לא יכולה לחקות שתגיע כבר לחוקוק.
החברה בקיבוץ קונים היום ירקות בקניה מרוכזת ממשק הר פרחים. הירקות מאוד יקרים, שלא לדבר על המשלוח. אני קונה בשוק בטבריה. זה יקר לי מדי ונראה לי לא נכון לקנות ירקות מכל כך רחוק בכל כך יקר.
שוב מזכירה לך שאם יש לך צורך בעזרה מול הקיבוץ (נתי) אשמח מאוד לעזור. יש לנו מערכת יחסית (אישית ועסקית) מצויינת.
צ'או, אליס.
12 במרץ, 2009, 20:53:03
היי אליס!
אני גם מחכה, מתכנן וחולם על ההגעה לחוקוק, עוד קצת…
כמובן שאשמח מאוד לברטר תמורת הירקות. בכלל אשמח לכל מערובות בשדה, ברצוני להיות חלק ממערכת אחת ומאוחדת ולגשר על המרחק שבין מוכר לצרכן, אני מקווה שנצליח ליצור אלטרנטיבה מהבחינה הזו- חקלאות בת קיימא קהילתית
אינשאללה
יואל
12 במרץ, 2009, 22:24:06
very nice article thank you
12 במרץ, 2009, 22:24:57
will be nice to another post
12 במרץ, 2009, 15:36:39
מאמר נהדר. אני חושב שאפילו שאנחנו נכנסים לאמבטיה או לחלופין מקלחונים, אנו מסתכנים בחומרי הרחצה שאנו שמים על הראש ובגוף.
12 במרץ, 2009, 12:23:47
חשוב מאוד לאכול מזון אורגני, אוכל אורגני הרבה יותר בריא ומזין!