הבית הירוק

אני לוקח הפסקה מכתיבה על הבניה, אני רוצה לשתף במחשבות על חקלאות וצריכה בני קיימא.

אני עובד מזה שלוש וחצי שנים במשק האורגני של איריס בחקלאות אורגנית ובקייץ הקרוב אני מתכנן יחד עם ניר מקהילת חוקוק להתחיל גידולים אורגנים בחוקוק.

ברור לי שיש משהו רקוב ומנצל בשיטת הצרכנות המודרנית. בשיטה זו העיקר הוא כיצד המוצר נראה וכמה הוא עולה. בעולם זה של תדמית ומבצעים הערך האמיתי של המוצר נעלם מן העין, בערך אמיתי אני מתכוון : מי ייצר אותו? כמה הוא השתכר? איך הוא יוצר? בשימוש באילו חומרים? מהי הפסולת של תהליך זה? איך גודולו הגידולים שמהם יוצר המוצר? כמה אנרגיה וזיהום הושקעו בתהליך הייצור? כמה אנרגיה וזיהום הושקעו בשינוע המוצר? ועוד שאלות רבות. הדבר הכי משמעותי שמפריע לי בדרך זו – שיטה זו הינה שברירית ואינה בת קיימא, איני יכול להיות בטוח וליתר דיוק אני יכול להיות בטוח שילדיי או נכדיי לא יוכלו להנות מה"שפע" המודרני. מי שרוצה לדעת עוד על הנושא מוזמן לראות סרט נפלא בשם סיפורם של דברים (the story of stuff) עם כתוביות לעברית כאן.

לאחרונה החלו לקום אלטרנטיבות. בעולם ובארץ קמו קואפרטיבים לצרכנות שונה. בקואפרטיבים אלו יש ניסיון לקנות את המזון ישירות מהיצרנים או בארצנו מהרצל ביבי. בדרך זו החברים בקואופ חוסכים את דמי התיווך של החנויות ומוזילים את המוצרים האורגנים. קואופרטיבים אלו עושים צעד בכיוון הנכון אולם רבות מהשאלות ששאלתי למעלה לגבי הערך האמיתי של המזון אותו אנו אוכלים נותרות ללא תשובה מספקת. התווית "אורגני" אינה תווית קסם למזון בריא ובר קיימא. כמי שעובד בחקלאות אורגנית אני יודע שבחקלאות אורגנית ישנו שימוש נרחב בריסוסים רעילים ממקור טבעי. (חשוב לי לציין שאיריס יוצאת דופן בעיניין זה – אצלה אין שום ריסוסים) אנו כצרכנים מעדיפים להסיט את המבט ולדמיין שדה רב גוני שבהם הגידולים גדלים בצורה טבעית, ללא שימוש ברעלים, ללא ניצול של כוח אדם.  התמונה האמיתית שונה גם בחקלאות האורגנית יש מונוקולטורה (גידול יחיד על שטח נרחב), גם בחקלאות האורגנית יש ריסוסים רעילים, וגם בחקלאות האורגנית ישנו ניצול של כוח אדם והעסקה של פועלים ללא זכויות סוציאליות. החקלאות האורגנית בדומה לקואופים היא צעד בכיוון הנכון אולם הדרך עוד ארוכה לחקלאות בת קיימא.

אני רוצה לפסוע בדרך זו, אני מבקש להקים בקיבוץ חוקוק קואופ לגידול מזון אורגני, בקואופ זה יינתן דגש לגידול האוכל שלנו באופן מקיים. ברור לי שבדרך זו יהיו מספר רב של שלבים וצרך להתקדם עקב בצד אגודל. אולם זו דרך שאשמח לפסוע בה יחד עם עוד אנשים שמחפשים מזון בר קיימא.

הכל התחיל בטקס. לפני בערך שנתיים וחצי אהובתי ואנוכי החזקנו ידיים ודמיינו איך אנו מוצאים את הבית שלנו. בעצם, אולי כדאי להתחיל כשעזבנו את תל אביב ועברנו יחד עם שתי חברות לקיבוץ אלונים, כשעברנו החלטנו להיפגש כל יום רביעי ולהעביר מקל דיבור, במהלך הזמן ה"קהילה" התרחבה ונוספו עוד אנשים למעגל. או שאתחיל בעין גדי בחמש בבוקר לפני שש וחצי שנים, אז פגשתי לראשונה חברות יקרות לדרך ואת אהובתי. באותו בוקר דייב, המורה שלנו לפרמקלצ'ר, שאל אותנו למה הגענו. אני זוכר בעיקר את התשובה של אהובתי שאמרה שהיא עייפה מידיי בשביל לענות. אני חושב שבאותה פגישה נזרע הזרע שיגדל ויהיה ברבות הימים המקום שלנו בעולם.

הבנתי עכשיו תוך כדי כתיבה שמה שחיפשתי כל השנים הוא מקום. מקום בו אוכל לשתול עץ אלון שבו יוכלו ילדיי לטפס. עד שהמקום הזה התגלה עברנו דרך ארוכה ופתלתלה.

כשעברנו לאלונים התחלנו כמו שכתבתי מעגלי הקשבה כל שבוע. חלק מהשאלות  שעלו במפגשים האלו הם: איזה מקום אנו מחפשים ? אילו שיתופי פעולה אנו רוצים ליצור ? כיצד אנו מדמיינים את חיינו בעוד עשר שנים ? מהו החזון האישי שלנו ? האם יש לנו חזון קבוצתי משותף?

נפגשנו קרוב לשנתיים ובמהלכם הקפדנו כל יום רביעי (כמעט) להיפגש ולדבר. בסופו של דבר לא הגענו לדרך משותפת. אולם, השאלות ששאלנו עדיין מעסיקות אותי, והמפגשים הוסיפו רבות לדיון הפנימי שנמשך עד היום. אני מייחל בכל ליבי שבקיבוץ חוקוק נמצא חלק גדול ממשאלות ליבנו, אני משתוקק ללמוד כיצד אפשר לשתף פעולה וליצור מציאות שפוייה יותר יחד.

הבית שלנו צריך להיות מקום שמאפשר צמיחה לכל מי שגר בו. כשקנינו את המגרש בחוקוק לפני חצי שנה בערך, התחלנו להתלבט איזה בית נבנה, היה לנו מאוד קשה להגיע להסכמות ולהבנות, אהובתי ואני לא הצלחנו להסכים על הדרך שבה נבנה את בתינו. אהובתי ציינה את חוסר הניסיון שיש בארץ בבניית בתים אקולוגים- טבעיים, ובכל הבתים שביקרנו גילינו שאת מרבית העבודה עושים בעלי הבתים בעצמם ולא בעלי מלאכה עם ידע וניסיון. קשה היה לה לחשוב להשקיע כל כך הרבה כסף במשהו ניסויי שכזה. אני,לעומת זאת, לא רציתי לבנות בחומרים רעילים, זה נראה לי לא שפוי לבנות בית שאמור בראש ובראשונה לאפשר גדילה ליושבים בו מחומרים שפולטים קרינה מסרטנת, אני, מלכתחילה נמשכתי לקש ולקיר טבעי ונושם, הבנתי אז ואני מבין היום את הקשיים של אהובתי עם הבנייה הזו, לשמחתי, אהובתי בסופו של דבר הסכימה ללכת על הסיכוי של בית אקולוגי- טבעי.

המשך יבוא …

כמעט כל הבתים בישראל עשויים בצורה דומה- שלד בטון וברזל, ובלוקים. כשרוצים לבנות בצורה שונה מתעורר פחד.

בניית בית מעלה המון רגשות בקרב המעורבים. הבית בשביל רובנו מסמל יציבות,שקט וביטחון. הבנייה עולה הרבה כסף וכסף בחברה שלנו מאגד בתוכו הרבה אמוציות ואנרגיות סמויות. על כסף נהוג לדבר ולא לדבר, נהוג לדבר על כמה כסף הוצאנו ועל עסקאות טובות שעשינו, אנו מדברים על הקניות שלנו מכיוון שאנו חיים בחברה צרכנית ולצריכה יש ערך חברתי.

כמה כסף יש לנו ? כמה כסף אנו מרוויחים ? כמה כסף יש למשפחה שלנו? שאלות אלו נשאלות בלחישה ובחשש בחדרי חדרים. בתוך אותו נסתר ,הכסף, מתחבאים הרבה פחדים: פחד על המקום שלנו בעולם, היכן אנו עומדים ביחס לאחרים, האם אנו ממשים את הציפיות הסמויות של הורינו, האם יש לנו מספיק, האם יהיה לנו מספיק, נראה לי שאצל רבים מאיתנו פחדים אלו מסתתרים בתוך הכסף.

בנוסף לחשש שקיים בכל הוצאה כספית גדולה, בבניה בחומרים טבעיים ישנם חששות נוספים שמתמזגים לפחד הקיים . מה יקרה לקש, הוא עלול להירטב, להרקב, הקיר עלול להיעלם. בתוך הקיר יחיו עכברים, חולדות, נמלים, ג'וקים ושאר מרעין בישין.

איני מתכוון לזלזל בכל החששות האלו, צריך להקדיש מחשבה ולתכנן את הבית בצורה נכונה. אולם, הדבר החשוב ביותר בעיניי הוא לא לפחד, לא לפעול מתוך פחד אלא מתוך אמונה.

בית קש או בוץ צריך לתכנן כמו שמתכננים כיצד להלביש את הילד בימים גשומים. צריך לדאוג שיהיו מגפיים טובים, מטרייה ומעיל. מגפיים- אסור להניח את הקש על האדמה, צריך ליצור הגבהה עמידה למים, יכול להיות מבטון, מאבן או מצמיגים ועוד. מטרייה- כאן בדומה לבית רגיל צריך שיהיה גג אטום לחדירת מים. מעיל- זהו הטיח ששמים על הקש, צריך לצפות את הקש בשכבה עבה של טיח נושם, במקרה שלנו טיח אדמה ובשכבות החיצוניות- טיח סיד.

לסיום אני רוצה לספר על האדריכל שאנו עובדים איתו – ירון פרידלנד. בעבודה מולו שנמשכת כבר כחצי שנה, התעוררו הרבה פחדים וחששות, ירון תמיד היה בצד המאמין ועל כך אני רוצה להודות לו.

99.99 אחוז מהבתים בישראל עשויים מ90 אחוז ומעלה בטון (הערה חשובה בקשר לאחוזים – לא עשיתי מחקר מעמיק ואקדמי לפני שאני זורק ככה מספרים, ובכל זאת רוח הדברים חשובה לי יותר מהדיוק, אם מישהו חושב שרוח הדברים אינה נכונה אשמח לדון על כך), הבנייה בבטון מהירה ויחסית עמידה ובמהלך השנים (מאז קום המדינה) הצטבר הרבה ידע וניסיון בבנייה זו, אז מה רע?

הבטון מורכב בדרך-כלל מתערובת של צמנט, חול, חצץ ומים. בואו נתרכז רגע בצמנט(מלט) ונבחן אותו במבחן הזמנים שהזכרתי בפוסט הראשון (שלום עולם).

עבר-  איך הצמנט מיוצר ? בגדול לוקחים תערובת של אבנים ואדמה שורפים אותה בטמפ' גבוהה ואז טוחנים אותה, לעוד פרטים אפשר ללחוץ כאן . עלות הייצור האקולוגית היא גבוהה והתהליך הוא תהליך מזהם.

הווה- במשך הזמן שמשתמשים בבטון הוא פולט ראדון שהוא גז שבין השאר מגדיל את הסיכון לחלות בסרטן ריאות. עוד מידע אפשר לקרוא כאן.

עתיד- לאחר השימוש בבטון אחוז קטן ממנו מתמחזר ליצירת עוד בטון והשאר הופך לפסולת ולמפגע סביבתי, חשוב לי לציין שרק כ15 אחוז מפסולת הבניין מגיעה לאתרים מסודרים והשאר הופך למפגע סביבתי. עוד מידע ניתן לקרוא כאן.

אם לא בטון אז מה כן ?

אנחנו החלטנו לבנות את ביתנו מחבילות קש (באלות), בשיטת בנייה זו עורמים חבילות קש אחד על השני, לאחר מכן קושרים את החבילות יחד ולבסוף מטייחים את החבילות בטיח אדמה, מבחוץ נעשה טיח סופי של סיד. עוד על בנייה בבאלות אפשר לקרוא כאן.

בואו נבחן את הבאלות במבחן הזמנים.

עבר – הבאלות מיצרות מקש – בדרך כלל הקש הוא תוצר לוואי של גידול חיטה, כלומר לאחר שהחקלאי אסף את גרעיני החיטה מהשדה הוא עושה חבילות של קש ממה שנשאר. הקש הוא משאב מתחדש שכן ניתן לגדל אותו שנה אחרי שנה. חשוב לציין שבתהליך הקציר והדחיסה של הקש משתמשים בטרקטור ובמכבש שצורכים דלק שהוא משאב מתכלה.

הווה – קיר הבאלות הינו קיר נושם ומבודד היטב, הוא אינו פולט קרינה ורעלים, בתוך בית באלות ההרגשה שלי היא שהבית עוטף ומחבק.

עתיד- לאחר סיום השימוש בבאלות (במקרה שלנו בעוד מאות שנים) הקש יחזור לאדמה ויתפרק.

פעם הבאה אכתוב על תכנון הבית.

לכל מי שמתעצל להיכנס לאתר לבדוק אם יש משהו חדש התקנתי תוסף שמאפשר עידכון על פוסטים חדשים במייל.

כדי להירשם צריך ללחוץ על "רישום מנוי לפוסטים" למעלה מצד ימין (ממש למעלה בפס הירוק).

אני מודה ונותן קרדיט ל Moritz (Morty) Strübe שכתב את התוסף ול איתן כספי שתרגם לעיברית.

.

לפני שבע שנים חזרתי מהודו עם שלוש מטרות : אשה, אדמה, בית. כשהייתי בהודו פגשתי אדם מעורר השראה בשם ד"ר רווי קולהי, שהיתי איתו ועם משפחתו בערך חודש, במהלך חודש זה הבנתי כל מיני דברים, הבנתי שהעולם שלנו נמצא במצב משברי, החלוקה שלנו בין מזרח למערב, בין עולם ראשון לעולם שלישי בין מנצלים למנוצלים היא מלאכותית וצבועה ויותר חשוב היא אינה בת קיימא וסופה קרוב. הבנתי שאני חי וקיים בזכות זה שהוריי והורי הוריהם חיו במהות של נתינה כלפי הדור הבא, הבנתי את הזכות וההנאה הגדולה שיש בנתינה.

חשוב לי לציין כאן שכל חיי ובטח מאז הטיול ההוא ועד היום אני מרגיש בחיי יד מכוונת, מלטפת ואוהבת שמלווה אותי בדרכי. קצת אחרי שחזרתי פגשתי נסיכה יפיפייה- אסנת, שבכל יום שעובר אני אוהב אותה יותר.

בקשר לאדמה : כבר כשלוש וחצי שנים אני עובד את עבודת האדמה במשק האורגני של איריס בעבודת האדמה אני חש בעוצמה גדולה את השפע ואת הנתינה האינסופית של אמא אדמה.

הגענו לבית שאותו, אם תרצה האלה, נתחיל לבנות בקרוב. חשוב לי מאוד לנסות ולהבטיח שמה שיש לי יהיה גם לילדיי, אני רוצה לתכנן אותו כך שגם ילדיי יוכלו להנות ממנו, אני רוצה לדעת שאיני בונה בית שפולט רעלים וקרינה על יושביו, אני רוצה שתהיה לי את היכולת לעזור לילדיי לבנות בית דומה בבא הימים.

לסיום כמה תמונות מהודו

הנה חדר בבית של גנדי

וכך הבית נבנה

והנה בנאית מטייחת טיח סופי שעשוי מגללי פרות

החלטתי לפרסם את הסיפור של בניית הבית שלנו,
אני מקווה שהדרך שלנו שהיא אמנם אך ורק מהזווית הצרה שלי תוכל לעורר השראה ורצון לעשות את הדברים אחרת בקרב אנשים אחרים.
אינני מתיימר לבנות את הבית הכי אקולוגי, אני מתכוון לבנות את הבית הכי טוב בשבילנו ובשביל ילדנו העתידיים, כחלק מכוונה זו אני רוצה לבנות בית עם כמה שפחות רעלים, בית שלא פולט קרינה לתושביו, בית בעל יעילות אנרגטית גבוהה, ובטח יש עוד רצונות שיעלו בהמשך, אקווה שבעקבות רצונות פשוטים אלו שלבטח משותפים לעוד אנשים יצא לנו בית אולי קצת אקולוגי.
מה זה לעזאזל בית אקולוגי ?
ידידינו יואב אגוזי ענה לשאלה זו כך בערך) כדי לבחון את הדברים במבחן האקולוגיה יש להתייחס לשלושת הזמנים- עבר, הווה, עתיד,
ננסה לבחון את הנושאים השונים של הבנייה במבחן זה:
חומרי הבנייה – ניתן להשוות חומרים שונים לפי הקריטריונים: מאיפה הם באו כמה "עלה" לכדור הנחמד שלנו לייצר אותם(עבר) כמה זמן אנו מתכוונים להשתמש בהם (הווה) ומה יקרה עם החומרים האלו לאחר שנסיים להשתמש בהם(עתיד)
אנרגיה- באיזו אנרגיה כדאי להשתמש לשימושים ביתיים כגון : כיצד לחמם את הבית, כיצד לקרר את הבית, כיצד להכין מרק, כיצד לייצר מיים חמימים לשטיפה וכו'- מאיפה הארגיה באה – בהקשר זה ישנו הבדל גדול מאנרגיה שמגיעה ממעבה האדמה ( אנרגיה של השמש של פעם) לבין אנרגיה עכשווית, כמה אנרגיה אנו צריכים בהווה כדי לבצע את רצוננו, מה יקרה בעתיד לתוצרי הלוואי של האנרגיה.
מיים – מקור המיים שלנו – כמה מיים אנו צורכים- מה קורה עם המיים אחרי שאנו משתמשים בהם.

אנו כרגע בשלבים מתקדמים של תכנון הבית ננסה בהמשך לבחון את הבית שלנו במבחנים שהוזכרו.
אני מתכוון ומשתוקק לשיתופי פעולה עם בנאים, מהנדסי מיים, ועוד אנשים שרוצים ללמד וללמוד, בכוונתי לספר על הבנאים, מהנדסים, מודדים, קבלנים וכו' שאיתם נעבוד.
זהו לבנתיים
יואל