הבית הירוק

השבוע המודד היה בשטח. הוא סימן את גבולות המגרש, את קווי הבנייה ואת המקום שבו יהיה הממ"ד ( מרתף). בתחילת שבוע הבא  (בתקווה) יבוא המחפרון ויחפור את המרתף, לאחר מכן נקרא שוב למודד כדי שיסמן את הכלונסאות בממ"ד ובכל הבית. הממ"ד שלנו יהיה חצי קבור וזאת מכמה סיבות , בקיץ יהיה שם קריר ונעים, היתה בהתחלה מחשבה שבנתיים ירדה מהפרק לעשות שם מאגר מיים קטן,  חדר השינה שמעל ההממ"ד  יקבל גם מפנה מערבי חשוב ( לרוחות הקיץ הקרירים) . במהלך החודש האחרון סיכמתי על עבודה משותפת עם אריה עבור פיקוח על שלב הבטונים ועם אליאס עבור ביצוע שלב הבטונים . ניהלנו דיונים סוערים יחד עם דב המהנדס ועם ירון האדריכל על עובי קורות הקשר.  הסבר קצר על קורות קשר : ביסוס הבית מתבצע בצורה זו – קודחים ויוצקים כלנסאות בעומק של חמישה  שישה מטרים ( שלושה מטר בסלע) את הכלנסאות מחברים בקורות קשר עליהם יושבים השלד והקירות, בין קורות הקשר יוצקים רצפה. הדיון התנהל על עובי קורת הקשר. דב המהנדס התעקש על עובי של  של 45 סנטימטר כרוחב הקיר, כל השאר (בכללם אני) ניסינו לבדוק אפשרות להקטין את רוחב הקורות ל25 ס"מ , לבסוף דב שאחראי על השלד החליט להשאיר את רוחב הקורות 45 ס"מ כרוחב הקירות (בערך). כרגע כל הבית נמצא בערימת תוכניות אימתנית ,  לאט , לאט, צעד, צעד, אנו מתחילים לגבש צוות שייקח את הערימה הענקית של תוכניות העבודה ויבנה את ביתנו הירוק והחביב. בקרוב התמונות

הרבה זמן לא עידכנתי על בניית הביית שלנו אז הנה קצת עידכונים.

התוכניות הוגשו לוועדה לפני כמה שבועות, לוועדה הוגש בית בגודל  140 מ"ר, שמחולק לשתי קומות ושתי חצאי מפלס, הכוללים שלושה חדרי שינה, ממ"ד,שתי שרותים/מקלחת, חדר ארונות וסלון מטבח. בית גדול.

לירון האדריכל שלנו יש עכשיו הרבה עבודה לתכנן את הבית לפרטיו ולהגיש תוכניות לכל הרשויות (רשימה חלקית : הג"א, כיבוי אש, חברת חשמל, בזק, איכות סביבה ועוד). במקביל אנו מתחילים לגשש ולהבין מי יבנה לנו את הביית וכמה זה יעלה. זהו שלב שבו הפנטזיות צריכות לרדת לקרקע ולהפוך לתכניות עבודה ברורות ומסודרות עם התחלה אמצע וסוף והכי חשוב תקציב. הנה דוגמא: כיצד כדאי לבנות רצפה לקומה הראשונה. ירון הציג לנו שלוש אפשרויות: שלושתם מתחילות אותו דבר- יסודות ורצועות מחברות מבטון מזויין. אפשרות אחת: השיטה הרגילה – בין הרצועות המחברות להניח קוביות קלקר עליהם ניילון אוטם ומעליו יציקת בטון. אפשרות שנייה: בין הרצועות המחברות להניח הרבה אבנים, עליהם דבש מהודק שזה תערובת יבשה של סיד ועוד חומרים, ומעל זה הרצפה. אפשרות שלישית: להניח על הרצועות קורות ברזל ועליהם לעשות רצפה מעץ. נראה לי שהאפשרות השנייה שירון הציע הכי אקולוגית -בנייה יבשה באבן, אלא שישנם  שאלות פתוחות: מי יכול לבנות רצפה כזו? כמה תעלה רצפה כזו ?  לצערי הרב אם לא אמצא קבלן שיוכל לתת מחיר תחרותי לרצפה זו לא אבחר באפשרות זו.

וכך הפנטזיות על הבית הכי אקולוגי מתחילות להתפוגג, מגבלות הזמן והתקציב יהיו מאוד משמעותיות בבנייה ובגינן נצטרך להתפשר.

החלטתי לפרסם את הסיפור של בניית הבית שלנו,
אני מקווה שהדרך שלנו שהיא אמנם אך ורק מהזווית הצרה שלי תוכל לעורר השראה ורצון לעשות את הדברים אחרת בקרב אנשים אחרים.
אינני מתיימר לבנות את הבית הכי אקולוגי, אני מתכוון לבנות את הבית הכי טוב בשבילנו ובשביל ילדנו העתידיים, כחלק מכוונה זו אני רוצה לבנות בית עם כמה שפחות רעלים, בית שלא פולט קרינה לתושביו, בית בעל יעילות אנרגטית גבוהה, ובטח יש עוד רצונות שיעלו בהמשך, אקווה שבעקבות רצונות פשוטים אלו שלבטח משותפים לעוד אנשים יצא לנו בית אולי קצת אקולוגי.
מה זה לעזאזל בית אקולוגי ?
ידידינו יואב אגוזי ענה לשאלה זו כך בערך) כדי לבחון את הדברים במבחן האקולוגיה יש להתייחס לשלושת הזמנים- עבר, הווה, עתיד,
ננסה לבחון את הנושאים השונים של הבנייה במבחן זה:
חומרי הבנייה – ניתן להשוות חומרים שונים לפי הקריטריונים: מאיפה הם באו כמה "עלה" לכדור הנחמד שלנו לייצר אותם(עבר) כמה זמן אנו מתכוונים להשתמש בהם (הווה) ומה יקרה עם החומרים האלו לאחר שנסיים להשתמש בהם(עתיד)
אנרגיה- באיזו אנרגיה כדאי להשתמש לשימושים ביתיים כגון : כיצד לחמם את הבית, כיצד לקרר את הבית, כיצד להכין מרק, כיצד לייצר מיים חמימים לשטיפה וכו'- מאיפה הארגיה באה – בהקשר זה ישנו הבדל גדול מאנרגיה שמגיעה ממעבה האדמה ( אנרגיה של השמש של פעם) לבין אנרגיה עכשווית, כמה אנרגיה אנו צריכים בהווה כדי לבצע את רצוננו, מה יקרה בעתיד לתוצרי הלוואי של האנרגיה.
מיים – מקור המיים שלנו – כמה מיים אנו צורכים- מה קורה עם המיים אחרי שאנו משתמשים בהם.

אנו כרגע בשלבים מתקדמים של תכנון הבית ננסה בהמשך לבחון את הבית שלנו במבחנים שהוזכרו.
אני מתכוון ומשתוקק לשיתופי פעולה עם בנאים, מהנדסי מיים, ועוד אנשים שרוצים ללמד וללמוד, בכוונתי לספר על הבנאים, מהנדסים, מודדים, קבלנים וכו' שאיתם נעבוד.
זהו לבנתיים
יואל