ושוב נצאה אל הדרך

לאחר עיכובים רבים מספור אנו יוצאים לדרך בכוחות מחודשים.

מה שעשינו עד עכשיו הוא לבנות את חלק הבטון, כלומר יצקנו כלונסאות בעומק של 7 מטר, חיברנו בינהם עם קורות קשר , בין הקורות קשר יצקנו ריצפה, יצקנו ממ"ד חצי קבור ועוד 2 חתים של בטון לחיזוק שלד העץ. כשאני כותב יצקנו ועשינו הכוונה אינה שאני ואהובתי  ערבבנו ושפכנו את הבטון , לקחנו בעלי מקצוע שיעשו שלב זה . בעלי המקצוע שעבדנו איתם הם: אליאס עאקלה מנצרת כקבלן ביצוע ואריה ברוכים כמפקח. העבודה עם שניהם היתה מצויינת. הם עשו עבודתם בצורה מקצועית ומהירה בלי לעגל פינות ובמחשבה מתמדת על יצירת שלד חזק ואיכותי. לאחר שלב זה הבנייה נכנסה להקפאה עמוקה. בניית הבטון הסתיימה בפבואר ומאז אנו בחיפוש אחרי אנשי מקצוע שיבנו את הבית בתקציב שעומד לרשותינו – תקציב שמספיק לבניית בית רגיל. מה שעיכב אותנו  הוא מציאת קבלן עץ שיבין ויבנה  את השלד במחיר סביר,  עוד תירוץ חשוב לעיקוב הוא שבזמן הזה – לפני כחודש וחצי נולדה בתי הבכורה, המלאכית המופלאה, מיכאלה שמש, כך שהיינו עסוקים בעיניינים הרי גורל אפילו יותר מבניית ביתנו.

לפני כמה שבועות יצרתי קשר עם הראל בנאי עץ מוכשר שפתח את עיננו ונתן תנופה מחודשת לפרוייקט . מאז המפגש עימו העיניינים צברו תאוצה. הבנו שעם נעבור לבנות קירות קשקל שלד העץ יהיה פשוט וזול יותר. לאחר שבועות אינטסיבים של בניית תקציב סופי לבית, אנו יוצאים לדרך. בימים הקרובים הראל יחל לעבוד יחד עם צוותו על שלד העץ. לאחר שהוא יסיים צוות הקשקל יכנס לעבודה, לאחר מכן הטייחים- טיח אדמה מבפנים וטיח סיד מבחוץ, אחר כך תחל עבודה מאומצת של שילוב אנשי המקצוע הרגילים : רצף , טייח לממ"ד, כלים סניטרים, חלונות דלתות מטבחים והרשימה ארוכה.

אני רוצה להרחיב מעט מדוע בנייה בשיטת הקשקל פשוטה יותר ומה יתרונותיה על פני הבאלות . הבנייה בבאלות היא בעצם בנייה בלבנים גדולות, את הקיר בונים כך שבשורה הראשונה מניחים את הבאלות באופן מסויים, בשורה השנייה שמעליה עלינו להניח את הבאלות באופן שונה,  עלינו לבנות בצורה של שתי וערב כלומר הבאלה הראשונה בשורה השנייה צריכה להיכנס חצי באלה פנימה ולא להיות בדיוק מעל הבאלה הראשונה. אנו החלטנו שברצונינו שלד עץ קבור בקיר כלומר על העץ להשתלב בתוך הקיר. כדי שהשלד ישתלב בצורה טובה בקיר, עליו להיות קבור מעט בתוכו אחרת בטיח של הבית עלול להיווצר סדק בין הטיח שעל העץ לטיח שעל הבאלה.

מכל זה יוצא שהמפתחים, כלומר הרווחים בין עמוד למשנהו, צריכים להיות רחבים כדי שיהיה אפשר לבנות קיר של לבנים גדולות. בנוסף, מעל הבאלות אנו מניחים סולם עליון שלוחץ אותן כלפי מטה. עלה חשש עם בנאים  איתם התייעצנו שהבאלות ידחפו את הסולם העליון כלפי מעלה והוא עלול להתעגל. לכן צריכים חיזוקים נוספים כדי לדרוך את הבאלות כלפי מטה. מכל הסיבות האלו ועוד, שלד העץ יצא יקר ולא לתקציבנו, שהוא כפי שאמרתי תקציב של בית רגיל.

בקיר קשקל המצב שונה.  השלד יכול להיות עם מפתחים קטנים, כך, לפי המהנדס שלנו -שלד כפול של קורות עץ חמש על עשר, כל ארבעים  ס"מ. שלד כפול, כלומר מכל צד של הקיר (שורה אחת בצד הפנימי ושורה אחת בצד החיצוני ). השלד מתוכנן להיות קבור שניים וחצי סנטים מכל צד כדי למנוע סידוק.  שלד פשוט זה הוא למידותינו הכספיות  וכך הוכרעה הכף לטובת הקשקל. יתרון נוסף הוא שבקיר קשקל אנו מקבלים קיר ישר יחסית ונוח לטיוח בעוד שלקיר הבאלות צריכים לעשות כמה שכבות יישור.

ניסיתי למצוא ברשת קצת חומר בעברית על קשקל, להפתעתי לא מצאתי כמעט כלום , לכן אסביר בקצרה על השיטה. קירות קשקל הם קירות ייצוקים של הרבה קש וקצת חרסית. כיצד זה עובד ? השלד הוא שלד עץ סטנדרטי , לעמודי העץ מחברים לוחות עץ של תפסנות ( אותם לוחות שמשמשים ליציקות בטון ). ברווח שנוצר בין הלוחות שופכים את התערובת שמכילה הרבה קש ארוך טבול בחרסית דלילה דוחסים היטב את התערובת בתוך התבנית לאחר מספר ימים ( תלוי בחום) מוציאים את הלוחות ונשארים עם קיר יצוק של קש קל .

אעדכן יחד עם תמונות את כל השלבים.

בהצלחה לכל הנוגעים בדבר.

דבר האדריכל

שלום.
רציתי להיעזר בבלוג ובעצם לתת את הפן שלי כאדריכל שמתכנן את ביתם של יואל ואסנת.
לא מעט זוגות רוצים לבנות היום בתים בשיטות אלטרנטיביות.
מה שידוע היום על אדריכלות קונבנציונאלית בארץ, זה שאדריכל מתכנן (מעצב) והקבלן מבצע. לרוב לא שואלים שאלות וזה די ברור שמי שעוסק במלאכה גם שולט בה.
ישנם כמה דברים שכדאי שיהיו ברורים, בניה אלטרנטיבית היא שונה בכל, מהיסוד ועד הגמר ואת השוני הזה הייתי רוצה לנסות להסביר.
כשיואל ואסנת באו אליי בבקשה לתכנן להם בית, המקום ממנו הם באו היה שתוך 3 עד 6 חודשים
הם יוכלו להתחיל לבנות. האמת שזה נכון לבנייה רגילה אבל התכנון פה שונה.
לרוב האדריכל, בתוכניות רגילות, צריך לסמן קיר כשני קווים במרחק של 20 ס"מ אחד מהשני.
בבית באלות עובי הקיר עולה ל-45 ס"מ וישנם אלמנטים שונים שקושרים את הבאלות לקיר, אותם רצוי לציין בתוכניות.
כאשר יואל היה מעלה את השאלה – על מה מניחים את הבאלות?, או איזה קונסטרוקציה תתחבר אליהן?
ואני הייתי בסבלנות רבה מסביר ומסרטט כך שלא רק יואל ידע, גם הבנאי, המהנדס והועדה יבינו את הפרטים הללו.
למעשה בבניה רגילה אף אחד לא שואל את השאלות הללו, הרי יוצאים מנקודת הנחה שכל הפרטים כבר קיימים.
תשובות לשאלות אלו, אפילו ברורות לכולם, צריכות לקבל תאור גרפי בתוכניות.
תהליך זה דורש זמן תכנון רב מהרגיל, נכון להיום.
אם בבית רגיל היה מספיק לי לסמן קיר, פה אני צריך להראות את כל הפרטים של אותו קיר.
בתור אדריכל שלוקח אחריות על הבית, הבניה והתהליך, אני מעדיף להכניס פרטים בתוכניות. לדוגמה:
בין שני הקווים צריך לסמן ברזל לנעיצה, ברזל לקשירה וגם לסדר את הבאלות בהיגיון כך שלא יצטרכו לבזבז זמן עבודה על חיתוך הבאלות.
הברזלים הקושרים יהוו בהמשך בסיס לתמחור עלות החומרים והבניה, כמו כן אני רוצה קשירות באופן מאוד מסוים ולא הייתי רוצה ששום בנאי או יועץ או מכר, יחליט לשנות את אופן הבניה אותה אני מתכנן ואותה חקרתי במשך כמה שנים.
בניית באלות מוכרת בעולם כבר עשרות שנים, וזה אומר שמחקר טוב כבר בוצע כך שאין לי כוונות להמציא גלגל חדש.
בארץ קיבלה הבנייה בחומרים טבעיים הכרה כ"פריקית" וככזו שרק משוגעים לדבר יוכלו לבנותה, למעשה לדעתי זה לא נכון, טייחי אדמה משמשים כבר 4,000 שנה את תעשיית הבניה ורק במאות האחרונות הופסקה.
מכיוון שבניה זו היא עדיין בחיתוליה גם הרשויות המאשרות את הבית מבקשות קצת יותר פרוט, לדעתי רצוי לתת להם פרוט רב ככל שניתן כדי להמעיט בשאלות וזימונים להבהרות בנושא.
ברגע שהתוכניות עברו בוועדה מגיע שלב תוכניות העבודה, הם חשובים לא רק לבניה עצמה אלה גם לתמחור והצעות מחיר, בבנייה רגילה שלב זה לוקח בין חודשיים לחצי שנה, מכיוון שרוב הלקוחות אינם יודעים לקרוא תוכניות או להגיעה להחלטה אם הם טובות או לא.
קיים שטח אפור, אותם פרטים שיוכלו להיקבע רק בשטח ורק עם בעלי הבית לאחר שראו פיזית במה מדובר,
בבנייה רגילה החלטות אלו היו מוחלטות עם הקבלן או המפקח בשטח, לרוב ללא דעתו של האדריכל.
ולכן לדעתי אדריכל שלוקח על עצמו בנייה של בית מחומרים טבעיים, רצוי שיהיה נוכח בשטח גם בתהליך הבניה, ברור שזה עולה יותר כסף ללקוח, אבל זה יכול לעלות כפליים אם לא.
הבנייה בחומרים טבעיים למעשה היא בנייה מסורתית, בימי קדם היה תפקידו של האדריכל מתחיל בתכנון ונגמר כאשר הבית מאוכלס, לרוב היו בעלי הבית מלכים עמידים שהיו מכלכלים את האדריכל בכל הוצאותיו.
היום הברור הוא שאין מלכים כאלו, אבל אם רוצים לחזור לשיטות בניה וחומרי בניה של פעם רצוי גם לחזור לתפיסה האדריכלית של פעם, שאומרת שאדריכל הוא המנצח על הפרויקט בשמו של בעל בית.
רצוי לשתף את האדריכל לאורך כל הפרויקט, ע"מ שייתן פתרונות בשטח.
זה לא נכון לצפות מאדריכל שיבצע פרויקט כזה במחיר הנמוך ביותר וגם לא כדאי לכם בתור בעלי הבית.
אני רוצה לציין את כושר הגמישות של יואל ואסנת, מכיוון שלמרות החששות שאתן הגיעו, מצליחים לשמור על שלוות נפש כאשר מתברר להם דברים אחרת.
האמון שהם נותנים בשיטת הבניה, בי, ואח"כ בבנאים עוזר מאוד בהגשמת חלומם, ובתקווה גם בתהליך בניה מהיר, איכותי ופורה.
בהצלחה לכולנו , ירון פרידלנד – אדריכל

עידכונים

הרבה מיים ירדו ממפלס הכנרת מאז הפעם האחרונה וגם בחיי התרחשו שינויים משמעותיים. ייסדתי שותפות יחד עם ניר מחוקוק בשם "שדה שפע חוקוק" מתוך כוונה ליצור יחד שדה חקלאי אורגני שיפרנס את משפחותינו האהובות. הכוונות שלנו אינם רק עיסקיות אנו מקווים שבשדה שפע זה נוכל להגשים משאלות לב גלויות וכמוסות, ללמוד מהאדמה הטובה, מהחיידקים ( או בשמם הפולטקלי קורקט- המיקרו אורגנזמים), מהחרקים, מבעלי הכנף, מההולכים על ארבע, מהזוחילים וגם מההולכים על שתיים על חיים נכונים ובריאים.

קנינו טרקטור, כלים חקלאיים, מערכת השקיה,  גדר ושערים, שתילים, קומפוסט וזרעים, עבדנו שעות רבות בהקמת הגדר והשערים ולמדתי תוך כדי שיעורים על סובלנות וענווה, השבוע התחלנו בפריסת מערכת ההשקייה, סימנו ערוגות ופיזרנו קומפוסט ובשבוע הבא נשתול בעזרת האלה את השתילים הראשונים.

בעינייני הבית, קיבלנו כמעט את כל האישורים מהגופים הרלוונטים, ואנו כרגע בדרך לקבל את האישור המסובך מכולם- האישור של כיבוי אש. כשניגשנו לשם (ירון ואני) הועלו כמה שאלות כנות , מה  זה בכלל בניה בחבילות קש? איפה ניבנו בתים כאלה? האם הם עמידים במקרה של שריפה?  אלו המלצות בטיחות בנוגע לשרפות חלים על בית זה?  כדי לענות תשובות מוסמכות לשאלות אלו נעזרנו בשירותו של אלכס מקיבוץ לוטן ששלח לנו (תמורת 350 ש"ח תרומה לעמותת צל התמר)  תקן לכיבוי אש שקיבוץ לוטן הוציא במכון התקנים. הם הלכו למכון התקנים  בנו קיר מחבילות קש טייחו אותו בטיח אדמה של 5 ס"מ ופתחו את המבערים, המבערים בערו במשך שלוש שעות והגיעו לטמפ' של מעל 1000 מעלות, הקיר כמובן לא נשרף ועכשיו יש תקן אש – לקיר חבילות קש מטוייח, ולטיח אדמה שמורכב מתערובת של חול חרסית וקש קצוץ . אני רוצה להודות לאנשים הטובים מקיבוץ לוטן שתרמו מזמנם וכספם כדי להשיג תקן זה ועל ידי כך לקדם את הבנייה של מבנים בחבילות קש בישראל.

עלינו על דרך המלך

בשעה טובה ומוצלחת ישנה התקדמות משמעותית בקבלת היתר בנייה לבניית הבית הנחמד שלנו. קיבלנו מהוועדה לתכנון ובנייה מכתב שמאשר שהם דנו בבקשה ואישרו אותה בכפוף לתנאים הבאים, לאחר מכן מופיעה רשימה של  שמונה עשר (!!) תנאים ובינהם אישור מכבי אש, אישור חברת חשמל, אישור משרד התקשורת, אישור הג"א וכד'. לאחר הבהלה הראשונית מאורך הרשימה ערכתי עם ירון האדריכל חלוקת עבודה ביננו והבנתי שהשד לא נורא כל כך, לי ניתנו 5 משימות והם:

  1. להשיג מכתב התחייבות חתום ע"י המבקש, היזם והקיבוץ בדבר התאמה לתשתיות (שלחתי מייל בעיניין לטלי מדוראל – היזם).
  2. הסכם עם מעבדה מאושרת לבדיקת בטון ( ביצעתי !!! יצרתי קשר עם איזוטופ ואיזוטסט. איזוטסט אמרו שאני צריך שש בדיקות שיעלו לי 2200 ש"ח כולל מע"מ, ואיזוטופ ביקשו 1700 ש"ח כולל מע"מ עבור חמש בדיקות- סגרתי עם איזוטופ ולאחר כמה שעות הגיע נציג שלהם, חתמתי על הסכם ושילמתי).
  3. ללכת לוועדה לחתום על ההתחיבויות הבאות : התחייבות לביצוע הבנייה על ידי קבלן רשום, התחייבות לסימון גבולות ורום (גובה) המבנה ע"י מודד מוסמך עפ"י תוכנית מאושרת בעת הביצוע, התחייבות לפינוי פסולת מאתר הבנייה.
  4. בוועדה להשלים חתימות,כלומר: לחתום על כל מיני בקשות שלא חתמתי כמו הבקשה להג"א ובקשות אחרות.
  5. אחרונה חביבה לשלם אגרות והיטלים, נראה לי באזור ה10000 ש"ח.

אתמול נערכה פגישה עם ירון האדריכל, דב פרימט המהנדס, ואנכי. העבודה בינהם הייתה תקועה ולכן תכנון השלד היה תקוע, בפגישה סיכמנו על דרך עבודה חדשה ירון ישרטט את השלד המוצע ודב יעבור על השרטוט ויראה אם הוא מספק או שצריך לעשות חיזוקים והיכן, אני מקווה שאוכל לעלות שרטוט של השלד המוצע לאתר בקרוב, כאשר הרעיון הוא כזה: בתוך הקיר באלות  יהיו עמודי עץ בגודל שלושים על חמש שהם עמודים שנמצאים משני צידי הפתחים (חלונות, דלתות וכד')  ומחזיקים אותם. בערך כל שלוש מטר יש עמוד כזה שאמור להחזיק את החלון, הגלריה (הקומה השנייה) ואת הגג (גג פח קל), על הבאלות מלמעלה יבוא סולם עץ ( שני קרשים מקבילים ובניהם שלבים) שירוץ מעל כל הקירות ,יתחבר לשלד ויתן דחיסה קלה לבאלות, סולם כזה יהיה מעל הקומה הראשונה ואליו יתחברו הקרשים שיחזיקו את הגלריה. ועוד סולם יהיה מעל הקיר של הקומה השנייה ואליו יתחבר הגג. אני מקווה שהייתי ברור מספיק אם אוכל אעלה שרטוט של השלד, ובכל מקרה אעלה צילומים לכשנבנה במהרה בימנו, אמן.

קצת חומר למאמינים



FireStats icon Powered by FireStats