הבית הירוק

לתהליך בניית הבית דרוש המון סבלנות, כל שלב שעשינו עד עכשיו לקח בערך פי שתיים זמן ממה שחשבתי, רשימה חלקית- קניית המגרש ופתיחת תיק במינהל, המתנה לאישור במינהל, במקביל עבודה על סקיצות של הבית מול האדריכל, הגשת תוכניות לוועדה ועבודה על תוכניות מפורטות של הבנייה. הכל לוקח הרבה מאוד זמן ומצריך אורך רוח.
כמו שכתבתי כמה פעמים בעבר, הבית שלנו אינו מתיימר להיות הבית הכי אקולוגי- אולי אנסה לברר מהו הבית הכי אקולוגי: הבית שלקח הכי פחות משאבים מהסביבה, שינע אותם כמה שפחות, בית שמחזיק מעמד לאורך תקופה ארוכה, בית שכשמסתיים השימוש בו חוזר לגורמיו הראשונים ומתפרק במהירות. אני חושב שראיתי בית כזה בהודו – ליד הבית שהיה בבניה חפרו בור הוסיפו מים וקש, לקחו את התערובת ואיתה בנו את הקיר כאשר כל פעם מגביהים את הקיר בעוד 10 ס"מ, ישנה מסגרת עץ פשוטה לדלתות וחלונות, בסוף עושים גג רחב מאלומות עשב כך שרטיבות לא תגיע לקיר, והנה בית שימשיך להיות בית כל עוד מתחזקים אותו, ולבסוף יתפרק ויחזור לחיקה החם של אמא אדמה. הנה תמונות:



עכשיו אני נזכר כשראיתי את הבית הזה לפני שבע שנים בערך חשבתי לעצמי שבבא הזמן אני רוצה לבנות בית כזה. עברתי דרך ארוכה מאז, יש בי חלק שעדיין רוצה לבנות בית כזה, אותו חלק שמתגעגע להודו, לפשטות של אכילת מזון שגדל ליד הבית, של בניית בתים פשוטים. לצערי, הודו זה שם ואני פה וכאן יש אתגרים אחרים ושונים.
אינני מתכוון להרים ידיים, הפער בין החזון למציאות הוא רחב וקשה, ובכל זאת אני כאן חולם ומאמין. הבית שלנו יקרום עור וגידים בתפר הזה של החלום ומימושו, אולי הריצפה תהיה עשויה מבטון ( ואלי לא ?) אולי הגג לא היה בנוי מחומרים טבעיים, אבל הקירות יהיו עשויים מקש (כנראה) והאנשים שיגורו בבית ימשיכו לחיות את החלום.

אני לוקח הפסקה מכתיבה על הבניה, אני רוצה לשתף במחשבות על חקלאות וצריכה בני קיימא.

אני עובד מזה שלוש וחצי שנים במשק האורגני של איריס בחקלאות אורגנית ובקייץ הקרוב אני מתכנן יחד עם ניר מקהילת חוקוק להתחיל גידולים אורגנים בחוקוק.

ברור לי שיש משהו רקוב ומנצל בשיטת הצרכנות המודרנית. בשיטה זו העיקר הוא כיצד המוצר נראה וכמה הוא עולה. בעולם זה של תדמית ומבצעים הערך האמיתי של המוצר נעלם מן העין, בערך אמיתי אני מתכוון : מי ייצר אותו? כמה הוא השתכר? איך הוא יוצר? בשימוש באילו חומרים? מהי הפסולת של תהליך זה? איך גודולו הגידולים שמהם יוצר המוצר? כמה אנרגיה וזיהום הושקעו בתהליך הייצור? כמה אנרגיה וזיהום הושקעו בשינוע המוצר? ועוד שאלות רבות. הדבר הכי משמעותי שמפריע לי בדרך זו – שיטה זו הינה שברירית ואינה בת קיימא, איני יכול להיות בטוח וליתר דיוק אני יכול להיות בטוח שילדיי או נכדיי לא יוכלו להנות מה"שפע" המודרני. מי שרוצה לדעת עוד על הנושא מוזמן לראות סרט נפלא בשם סיפורם של דברים (the story of stuff) עם כתוביות לעברית כאן.

לאחרונה החלו לקום אלטרנטיבות. בעולם ובארץ קמו קואפרטיבים לצרכנות שונה. בקואפרטיבים אלו יש ניסיון לקנות את המזון ישירות מהיצרנים או בארצנו מהרצל ביבי. בדרך זו החברים בקואופ חוסכים את דמי התיווך של החנויות ומוזילים את המוצרים האורגנים. קואופרטיבים אלו עושים צעד בכיוון הנכון אולם רבות מהשאלות ששאלתי למעלה לגבי הערך האמיתי של המזון אותו אנו אוכלים נותרות ללא תשובה מספקת. התווית "אורגני" אינה תווית קסם למזון בריא ובר קיימא. כמי שעובד בחקלאות אורגנית אני יודע שבחקלאות אורגנית ישנו שימוש נרחב בריסוסים רעילים ממקור טבעי. (חשוב לי לציין שאיריס יוצאת דופן בעיניין זה – אצלה אין שום ריסוסים) אנו כצרכנים מעדיפים להסיט את המבט ולדמיין שדה רב גוני שבהם הגידולים גדלים בצורה טבעית, ללא שימוש ברעלים, ללא ניצול של כוח אדם.  התמונה האמיתית שונה גם בחקלאות האורגנית יש מונוקולטורה (גידול יחיד על שטח נרחב), גם בחקלאות האורגנית יש ריסוסים רעילים, וגם בחקלאות האורגנית ישנו ניצול של כוח אדם והעסקה של פועלים ללא זכויות סוציאליות. החקלאות האורגנית בדומה לקואופים היא צעד בכיוון הנכון אולם הדרך עוד ארוכה לחקלאות בת קיימא.

אני רוצה לפסוע בדרך זו, אני מבקש להקים בקיבוץ חוקוק קואופ לגידול מזון אורגני, בקואופ זה יינתן דגש לגידול האוכל שלנו באופן מקיים. ברור לי שבדרך זו יהיו מספר רב של שלבים וצרך להתקדם עקב בצד אגודל. אולם זו דרך שאשמח לפסוע בה יחד עם עוד אנשים שמחפשים מזון בר קיימא.