לפני שבע שנים חזרתי מהודו עם שלוש מטרות : אשה, אדמה, בית. כשהייתי בהודו פגשתי אדם מעורר השראה בשם ד"ר רווי קולהי, שהיתי איתו ועם משפחתו בערך חודש, במהלך חודש זה הבנתי כל מיני דברים, הבנתי שהעולם שלנו נמצא במצב משברי, החלוקה שלנו בין מזרח למערב, בין עולם ראשון לעולם שלישי בין מנצלים למנוצלים היא מלאכותית וצבועה ויותר חשוב היא אינה בת קיימא וסופה קרוב. הבנתי שאני חי וקיים בזכות זה שהוריי והורי הוריהם חיו במהות של נתינה כלפי הדור הבא, הבנתי את הזכות וההנאה הגדולה שיש בנתינה.

חשוב לי לציין כאן שכל חיי ובטח מאז הטיול ההוא ועד היום אני מרגיש בחיי יד מכוונת, מלטפת ואוהבת שמלווה אותי בדרכי. קצת אחרי שחזרתי פגשתי נסיכה יפיפייה- אסנת, שבכל יום שעובר אני אוהב אותה יותר.

בקשר לאדמה : כבר כשלוש וחצי שנים אני עובד את עבודת האדמה במשק האורגני של איריס בעבודת האדמה אני חש בעוצמה גדולה את השפע ואת הנתינה האינסופית של אמא אדמה.

הגענו לבית שאותו, אם תרצה האלה, נתחיל לבנות בקרוב. חשוב לי מאוד לנסות ולהבטיח שמה שיש לי יהיה גם לילדיי, אני רוצה לתכנן אותו כך שגם ילדיי יוכלו להנות ממנו, אני רוצה לדעת שאיני בונה בית שפולט רעלים וקרינה על יושביו, אני רוצה שתהיה לי את היכולת לעזור לילדיי לבנות בית דומה בבא הימים.

לסיום כמה תמונות מהודו

הנה חדר בבית של גנדי

הבית של גנדי

וכך הבית נבנה

הנחיות לבניית הבית

והנה בנאית מטייחת טיח סופי שעשוי מגללי פרות

בנאית מטייחת טיח סופי